סיפור חייו של אידור

אידור רבינוביץ' נולד ביום א' בכסלו תשכ"ח (3.12.1967) בבאר-שבע להורים תמרה וג'ימי.  בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לערד. אידור למד בבית-הספר היסודי 'עופרים' והמשיך עד שנת 1982 בתיכון בערד. באותה שנה עבר עם המשפחה לבוסטון בארצות-הברית, שם למד עד 1984. בבוסטון למד אידור אנגלית, למד לנהוג ונהנה מהופעות מוזיקה וכדורסל (הבוסטון סלטיקס של לארי בירד).

ב-1984 חזרה המשפחה לערד ואידור השלים את כיתה י"ב בתיכון בערד. הוא היה פעיל בתנועת הנוער העובד, אהוב מאוד על חבריו. בעל כושר מנהיגות, שר ורקד והשתתף בהופעות שונות. היה שובב ולא התייחס כל-כך ללימודים. בבית-הספר חיפש אחר פעילות חברתית, ספורט ומוזיקה וניצל כל רגע פנאי לכך. החיים החברתיים קסמו לו. הוא הצטרף לגרעין 'עשור' ועד מהרה היה למזכיר הגרעין. עם גרעין זה יצא לשירות הצבאי בנח"ל.

בתחילת ינואר 1986 גויס אידור לנח"ל המוצנח, ובו פרח ומיצה את מלוא הפוטנציאל שלו. כאשר קיבל את הכומתה האדומה מהמ"פ שלו, כחייל מצטיין במסע, ידעו הוריו שהוא הצליח לשלב את השובבות שבו עם כושר המנהיגות והאחריות שבהם ניחן. חברי הגרעין העריכו מאוד את אידור. הוא בלט בין חברי הגרעין, בעזרה בשעות לחץ וקושי ובעידוד ברגעי משבר, והדהים את כולם בכושר הסחיבה והסיבולת שלו ובשיאי קושי, וזאת למרות גופו הצנום. דומה שלא היה בקרב חבריו אפילו אחד שהקרין כל כך הרבה חום ואהבה. הוא נבחר, כיחיד מהמחלקה, לצאת לפעולה מיוחדת בלבנון.

בתאריך ה’ בכסלו תשמ”ח, 25.11.1987, יצא אידור עם כח שכלל 35 מפקדים ולוחמים נבחרים מגדוד הנח”ל המוצנח (גדוד 50) לביצוע מארב באזור ברעשית שמעבר לגבול רצועת הבטחון.

הכח הגיע אל מקום המארב התמקם ולאחר זמן קצר הגיעה פקודה על ביטול הפעולה והכח החל בתנועה רגלית, חזרה אל נקודת האיסוף בבינת ג’ביל. בכפר הנטוש כונין כקילומטר מנקודת האיסוף, חשדו מובילי הכח שהם מזהים מחבלים באחד הבתים בצד הדרך. אידור ואחד הקצינים הושמטו לרתק אל הבית. הטור המשיך להתקדם והאחרונים בו זיהו בטעות את אידור והקצין כמחבלים ופתחו באש. הקצין נפצע בידו ואידור נהרג. אידור הותיר אחריו הורים ושתי אחיות – נינה ומיה.

דברים שנאמרו לזכרו של אידור על-ידי מפקד היחידה: "… אנו ממשיכים במקום שבו אתה הפסקת, באותה רוח אשר בה האמנת, ובאותו הכוח אשר בו דחפת. רוחך, אישיותך, דמותך ובת שחוקך, מלווים אותנו כבעבר. באנו הלום, להצטופף כאן ולהעיד, כי אותך אין אנו שוכחים. זהו סוד העוצמה של האומה כולה, כוח שנבע וגבר ככל שרב סבלו של העם היהודי, במשך שנות קיומו. אידור, אתה ההגשמה של אומתנו, את מקומך בחברתנו איש לא יוכל למלא".

חזרה לתחילת העמוד >>